כשאני מדריכה סיורי גרפיטי ואמנות רחוב בעיר, אני קודם כל מורידה את המילה "אמנות" מהשיח. למה?
כי מהניסיון שלי, כשאני משתמשת במילה "אמנות" זה אמור לפתח ציפייה אצל המטיילים לראות משהו "יפה", "מוכשר", "איכותי".. מילה "אמנות" מכניסה אותנו בתת מודע למוזיאון. אני לא אומרת שאין אמנות ברחוב, שאין ציורי קיר יפים ומוכשרים.. אני רק אומרת שיותר קל לנו להתחבר לגרפיטי, ציורים, משפטים, "טאגים" שאנחנו רואים ברחוב, אם לא נקטלג את זה תחת המושג "אמנות".
אז אם זה לא "אמנות", מה זה? מה אנחנו רואים ברחובות? לדעתי ההגדרה הכי נכונה וידידותית למשתמש, היא "תקשורת" או "שפה".
דמיינו לרגע שיש לנו יכולת לשמוע את המחשבות של כל האנשים שעוברים ברחוב.. איך זה יהיה? בלאגן! אלפים ומאות אלפים של מילים ומשפטים בשפות זרות, בנושאים שונים, דעות מנוגדות, בדיחות כחולות, מחשבות טיפשיות ומחשבות קשות.. איך נרגיש? כנראה שלא בנוח.. וסביר מאוד להניח שעם הזמן נפתח יכולת להתעלם מכל הקולות האלו.
זה מה שקורה ברחובות של תל אביב, רק במקום לשמוע יש לנו יכולת לראות את המחשבות של עוברי אורח.. וזה לגמרי בלאגן. המון ציורים, קשקושים, אותיות זרות, דמויות מוזרות, צבעים עזים. מרוב העצים ולא רואים את היער, ולכן רובנו בחרנו להתעלם מהתופעה הזאת..
חבל..
כי בדיוק כמו שמחשבה טובה של חבר יכולה לעזור, מילה חמה של בן זוג מעודדת, דעה זהה יוצרת חיבור ותחושת אחדות. כך גם המסר שתפס אותי ברחוב יכול לעזור, דמות חמודה שצצה מהקיר יכולה לגרום לי לחייך, שיר מרגש יכול לגעת בי, משפט שהתחברתי אליו נותן לי תחושה של שייכות.
מה אני ממליצה לעשות? לפתוח את העיניים, לעצור לכמה דקות ליד הקיר, לא לחפש בהכרח משהו "יפה" אלא פשוט לקרוא מה שמישהו כתב, להסתכל על מה שמישהי ציירה.. לאט לאט השפה תתחיל להיות יותר ויותר ברורה. תתחילו לזהות יצירות מרשימות, מוטיבים חוזרים ואמנים מפורסמים. ואז תגלו שהקירות שלנו לא רק מדברים, אלא גם בוכים כשעצוב, צוחקים כשמצחיק וכועסים שמכעיס!
קבלו רשימה של שישה אזורים בתל אביב שבהם כדאי להסתובב, לשוטט ולסייר על מנת לחוות את השפה המיוחדת שבה הקירות מתקשרים איתנו.
פלורנטין – בירת הגרפיטי של ישראל.
שכונת פלורנטין נחשבת בעיני רבים לבירת הגרפיטי של ישראל. רחובותיה מלאים בציורי קיר צבעוניים, שירה חזותית ו"טאגים" מגניבים. מומלץ לשוטט ברחובות השכונה, לשתות קפה טוב, לנשנש בורקס ולהתעמק בעולם הפרוע של אמנות הרחוב. השכונה מתאפיינת באווירה אורבנית ייחודית המשלבת בין עבר להווה, בין מסורת לחידוש. בפלורנטין תמצאו מגוון רחב של סגנונות אמנות רחוב, טכניקות מגניבות, ויצירות בנושאים הכי בוערים כיום. כל קיר בשכונה הוא כמו בד קנבס גדול שמספר סיפור אחר, וניתן למצוא עבודות של אמנים מקומיים ובינלאומיים כאחד. האזור משמש כמקור השראה לאמנים רבים, ובכל ביקור ניתן לגלות יצירות חדשות שממשיכות להתפתח ולהשתנות.
קרית המלאכה – גלריה פתוחה.
קרית המלאכה ממוקמת באזור התפר בין תל אביב ליפו. בשנות השישים נבנו כאן מבנים תעשייתיים שיועדו לבתי מלאכה ותעשייה זעירה. עם השנים, הבניינים הוזנחו ורוב בעלי המלאכה עזבו. החל משנת 2000, עיריית תל אביב מעודדת פעילות של אמנים באזור, ובעקבות כך, הקירות הפכו לגלריה פתוחה לאמנות רחוב. כאן ניתן למצוא שפע של קירות מכוסים בצבע, ואין בקרית המלאכה אפילו קיר אחד שנשאר ריק.
האמנות בקרית המלאכה משקפת את המעבר מאזור תעשייתי מוזנח למרכז אמנות תוסס. כל קיר מספר סיפור של שינוי והתחדשות, ואמנים רבים משתמשים באזור זה כדי להעביר מסרים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים. תמצאו כאן יצירות של אמנים מפורסמים, לצד יצירות של אמנים מתחילים. רוב ציורי קיר ענק שהפכו לאייקונים ועלו לכותרות מחכים לנו בקרית המלאכה!
נחלת בנימין – המוזיאון לאמות רחוב.
המדרחוב הראשון של תל אביב, נחלת בנימין, ידוע בזכות יריד האמנים הפעיל בכל ימי שלישי ושישי כבר למעלה מ-30 שנים. אמנות הרחוב משתלבת כאן באופן מושלם. פרויקט המוזיאון לאמנות רחוב בנחלת בנימין הוא פרי יצירה ושיתוף פעולה של מנהלת המדרחוב ואמני רחוב. תמצאו כאן לא רק ציורי קיר, אלא גם ציורי ספסלים, פחים, מדרכות ופנסים. לפי המסורת פעם בחודש, עשרות אמנים היו מגיעים למדרחוב, שופכים את הצבע ואת הלב על כל משטח אפשרי. נחלת בנימין היא מקום שבו האמנות והקהילה נפגשים. כאן רואים את עבודות שמושפעות מההיסטוריה של תל אביב, מהתרבות הישראלית ומהחיים העירוניים המודרניים.
פארק המסילה.
מאז שנפתח לציבור (או יותר נכון נפרץ על ידי הציבור בתחילת הקורונה), פארק המסילה הפך למעין צינור המתווך בין העבר לעתיד, בין העיר לים. הפארק מאפשר חיבור בין שכונות, תרבויות, גילאים וכלי תחבורה מועדפים. במהלך ההליכה בפארק תמצאו גרפיטי פרוע ואמירות חברתיות קשות, לצד משפטים מצחיקים ודמויות מגניבות. הפארק משמש גם כצינור להעברת מסרים חברתיים ותרבותיים דרך אמנות רחוב ישראלית.
הפארק מציע חוויית הליכה נעימה ונינוחה, שבמהלכה תתרשמו מעשרות של יצירות אמנות. חלק מהעבודות עוסקות בנושאים בוערים כמו מלחמה ושלום, צדק וזכויות אדם, בעוד אחרות מציעות פרשנות אישית ורגשית על החיים בעיר. הפארק מהווה מקום מפגש לקהילות שונות, ומשמש כמרחב פתוח ומזמין לכולם.
יפו – אזור שוק הפשפשים.
שוק הפשפשים ביפו הוא מקום נוסף בו ניתן למצוא אמנות רחוב מרשימה. השיטוט בין הסמטאות הצבעוניות מגלה עשרות אמנים ישראלים ובינלאומיים שהשאירו את חותמם. השילוב בין המזרח למערב, בין יפו לתל אביב, בין גלריות קטנות, חנויות מעצבים, רוכלים ואספנים יוצר אווירה ייחודית. אמנות הרחוב בשוק הפשפשים מאופיינת באסתטיות ובסדר, אך עדיין מצליחה להעביר מסרים חשובים. יפו היא עיר בעלת היסטוריה עשירה ומגוונת, והאמנות בשוק הפשפשים משקפת את הרב-תרבותיות של האזור. ניתן למצוא כאן יצירות שמספרות את סיפור המקום ואת סיפוריהם של האנשים שחיים בו. השוק מלא באווירה יצירתית, וכל פינה בו מציעה חוויה אמנותית מרתקת. כאן משתלבות ומתנגשות התרבות הערבית, והיהודית, המערבית והמזרחית.
התחנה המרכזית החדשה.
התחנה המרכזית החדשה בתל אביב מהווה מקום לא צפוי לפגישה עם אמנות רחוב, אך דווקא כאן נמצאת הגלריה הגדולה ביותר לאמנות רחוב בישראל. פרויקט "הקומה השביעית" בתחנה המרכזית החדשה הוא פרויקט ייחודי ומרתק המביא אמנות ותרבות לאחת מהסביבות העירוניות המאתגרות ביותר. הפרויקט נולד מתוך יוזמה לשפר את התחנה המרכזית ולהפוך אותה למרכז תרבותי חי ופועם. למרות המאמץ, הפרויקט לא מתחדש וננטש, אבל לנו זה נותן אפשרות להכיר ולחקור את היצירות של אמנים ואמניות שכבר מזמן לא פעילים ברחובות העיר.
התחנה המרכזית היא מקום מפגש לאנשים מכל רחבי הארץ, והאמנות שבה משקפת את המגוון האנושי הרב שנמצא בה. יצירות האמנות כאן עוסקות בנושאים כמו הגירה, זהות ושייכות, ומציעות מבט מרתק על החיים בישראל.
לסיכום,
אמנות רחוב, גרפיטי, תקשורת חזותית וכל מה שביניהם כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף האורבני וזה פוגש אותנו בכל מקום, בכל פינה, בכל עיר בישראל. תל אביב מציעה לנו את המרחב הנוח והנגיש עם אמנות רחוב מרתקת. מהרחובות הצבעוניים של פלורנטין וקרית המלאכה, דרך המדרחוב של נחלת בנימין ועד לפארק המסילה ושוק הפשפשים ביפו. בכל מקום תעברו חוויה ייחודית ושונה, תכירו את תרבות האמנות המקומית באופן ישיר ומרגש. אז קחו את הזמן, שוטטו ברחובות, ותנו לאמנות להפתיע ולהעיר את דמיון.
