אומרים שלחתולים יש תשע נשמות… מה זה אומר? אולי חיים בי תשע חתולים שונים במקביל? ואם הם לא יסתדרו בניהם ויריבו, מה אעשה? או שכל יום יש בי נשמה אחרת.. אבל אני מרגיש די אותו הדבר כל בוקר..או שאולי, כל נשמה זה חיים נפרדים שייצא לי לחוות?
אני לא באמת יודע מתי נולדתי ומתי אמות, אני רק יודע שהיום אני חי… חי לא רע 🙂 יש לי איפה לישון, מה לאכול ועם מי לצאת. התחיל הסתיו, ירד החום הנוראי… הערב מביא אתו את הבריזה שכזאת יש רק ביפו ואני משוגע עליה! אני שוכב על האבן האהובה עלי, פעם היו כאן רק אבנים כאלה. היא מרגישה כמו דיונה של חול, אבל לא מתפוררת מהר אלא רק אם אני מאוד מתאמץ. שמעתי פעם מדריך שקורה לה כורכר… שיהיה! היא ספגה את החום של הצהריים ועכשיו, בלילה היא נותנת לי אותו בחזרה… מאוד נחמד מצדה! הגלים שוב לוחשים לי את הסיפורים השונים והרוח מביאה את הריחות של דגים שאף פעם לא אכלתי, כנראה שהם שוכנים רחוק מכאן ואני רק יכול לחלום על הטעם שלהם… לחלום… לחלום…מרמרמרמר
נשמה מס' 1
איפה אני? זאת יפו? אני לא מכיר אותה ככה! ממתי יש חומות ליפו? טוב, אני מריח נמל. אלך לשם אולי אבין משהו… אוקי… אז הנמל עדיין פה, אבל בעצם כל העיר הקטנה הזאת היא רק נמל. האמת, הוא נראה אפילו יותר פעיל ממה שאני מכיר אותו. האנשים נראים שונה: שיער שחור עד הכתפיים וזקן. הם לובשים חליפות שמכסות רק את החלק התחתון של הגוף וסנדלים. איזה שוק יפה יש פה: עולה באפי יין ושמן, ועוד ארומות חזקות שאנשים קוראים להם בושם. את הכלי הזה אני מכיר! זה כד מיוחד בצורת אליפסה ומשני הצדדים יש ידיות. ראיתי פעם אישה שהנידה אותו כל הזמן מצד לצד ואז יצאה משם חמאה! הצלחתי לגנוב חתיכה ממנה – מאוד נהניתי! חלזון כזה אף פעם לא תפסתי, יוצא ממנו מלא דיו בצבע אדום עמוק – ארגמן! טוב, נראה לי שאסתדר כאן. רגע! למה כולם רצים פתאום? מצור? מה זה? מי צר עלנו? צבאו של תחותמס ה 3 ! מי זה? מה קורה פה? המלך שלנו הולך להיפגש עם המצביא שלהם… נראה לי שבכל זאת אמצא מחסה לבינתיים. כבר הלילה והמלך עדיין לא חזר, אבל המצביא שלהם שלח הרבה מתנות לעיר! בואו נראה.. כ200 כדים גדולים מלאים ב… רגע, רחרחתי בני אדם… יש בפנים חיילים? איזו מין מתנה זאת? לאאא! אל תפתחו את השער, אל תכניסו אותם לעיר! מאוחר מידי… טוב, אז יש מלך חדש! אומרים שהוא הגיע ממצרים. אני חושב שאצטרך להסתפר, המצרים אוהבים חתולים קרחים – מוזר! אבל שיהיה, כל עוד יש לי את הכורכר ואת הבריזה… אני אסתדר..דרדר..מרמרמרמ…
נשמה מס' 2
וואו! העיר גדלה ממש! והנמל? באותו המקום! והשוק? גם! עדיין יש פה ארומות של ענבים, זיתים וחיטה. הרחתי גם תאנים, מהם יוצא דבר הכי מתוק שטעמתי בחיים – דבש! האנשים שוב השתנו.. יש להם שיער ארוך והם לובשים בגדי כותנה עד הקרסוליים וכיסוי ראש.. שמעתי שקוראים להם יהודים. טוב! שיהיה! העיקר שהם יודעים לדוג 🙂 בדיוק עכשיו הדייגים חזרו מהים. אתקרב אליהם, אנסה לגנוב איזה נשנוש טעים. הם מספרים על המרד הגדול. מה זה מרד? אומרים שהצבא הרומי בדרך ליפו. עוד צבא? לא הספיקה לכם פעם אחת? אחפש לי מקום בטוח בנמל… אמצע הלילה – לאן אתם רצים?! חיילים רומאים כבשו את יפו?! ואתם מחפשים מחסה על הספינות בים? במים? איכס!!! לא טוב! עוד מאט תגיע "הרוח הצפונית השחורה", והספינות שלכם יתנפצו על הסלעים! משוגעים היהודים האלה… הסוף שלהם היה רע ומר! חבל, התחלתי לחבב אותם. אבל לא נורא! אני חתול – אלמד להסתדר גם עם הרומאים. מצאתי לי את הפינה השקטה, הרוח נרגעה, תכף תצא השמש ויתחיל יום חדש…שש..מרמרמרמר…
נשמה מס' 3
אם חשבתי שיפו הקודמת הייתה גדולה, אז טעיתי… לא ראיתי יפו כל כך מפותחת ומשגשגת כמו עכשיו! הנמל תוסס! מספר ספינות גדולות עם מפרשים אדומים ולבנים ומשוטים ארוכים. עשרות סירות דייגים בגדלים שונים. המון אנשים מגוונים! הלבוש, צבע העור, השפה לא דומים בכלל אחד לשני. אני מזהה את הרומאים ואת היהודים, אבל יש גם כאלה שלא פגשתי מעולם. יש כאלה שיורדים מהספינות, מצטלבים, מנשקים את החול וצועקים: "ארץ הקודש!" מה זה קודש? בשוק גם הכל הפך לקדוש… יין, שמן, צלב, סנדלים! אבל הכל מריח כמו פעם… אז מה ההבדל? נו, שיהיה! מה שכן מאוד אהבתי, אפשר סוף סוף לאכול חזיר ושרימפס! זה טעים 🙂 טוב, אני חש רוגע ושלווה כאן… יצאתי בערב עם מישהי חמודה, אכלנו טוב וכעת מלווה אותה הביתה. היא גרה במשכנו של הבישוף… אין לי מושג מי זה, אבל הבית נראה מרשים! ואני נשאר ברחוב, זה המעון שלי. הנה הסלע היקר ללבי, הרוח המלטפת הגלים המלחששים…מרמרמרמר…
נשמה מס' 4
אהלן וסהלן יאפא! הנמל הצטמק והשוק הצניע, אבל נולד בך קסם חדש של השפה הערבית והמנגינות המזרחיות. חמ…מוזר, לא עולה באפי ריח של יין. אבל הניחוח של שמן זית נשאר ונוספה עוד ארומה שאנני מכיר. היא מגיעה מהפרי שדומה לכדור כתום ומריח מר, חמוץ ומתוק ביחד! האנשים שוב השתנו… עכשיו הם לובשים מעין חלוק ארוך בלי כפתורים בגוונים חום ואפור, ויש להם כיסוי ראש שמהודק על הגולגולת באמצעות פתיל צמר שחור. לחלוק הם קוראים ג'לאביה ולכיסוי ראש כאפייה. טוב, קצת רועש, קצת מסריח, מכוער ויפה בו זמנית – אתרגל גם לזה. כל עוד יש דגים בים והסלעים הנעימים בחוף, הכל בסדררר…מרמרמרמר
נשמה מס'5
או! שוב בנו את יפו! בואו נראה מה קורה בנמל. חמ.. גדול, אבל לא ענק כמו שכבר יצא לי לראותו. מרחרח יין, שמן ו…חזייייררר! טוב שחזרת התגעגעתי אליך 🙂 האמת, רוב האנשים לא השתנו. אני מזהה את המוסלמים ואת היהודים ואת הנוצרים… אבל נוספה עוד קבוצה של אנשים שאנני מכיר. הם מדברים צרפתית (פעם הייתה לי חברה מצרפת, אז אני מבין כמה מילים), הם לא שמים כיסוי ראש והם מתגלחים. המקומיים קוראים להם פרנקים. השוק שוב גדוש במזכרות מארץ הקודש – צלבים קדושים בעיקר… אז הם גם נוצרים? אבל למה הם שונים? טוב, לי זה באמת לא משנה. אני חתול – כל עוד יש לי אוכל, מקום לישון וחברה – אני מבסוט 🙂 רגע! עוד פעם אתם רצים? מה קרה הפעם?! צלאח אדין כובש אותנו? מי זה? לא נמאס לכם לריב אחד עם השני?! טוב, צריך מהר למצוא מקום בטוח ולהתחבא שם עד שיעבור הזעם… וואו! זה היה לילה קשה! הבנתי שהפרנקים נצורים במצודה ומחכים לריצ'ארד לב הארי… בעל שם כזה בא לי להכיר! הם אומרים שהוא יבוא מהים ויציל אותם ואחר כך יכבוש את ירושלים ויחזיר לידם את הקבר הקדוש. נשמע לי סינית… האמת, קצת התעייפתי מהמלחמות שלכם! יש לכם את האבנים הכי נוחות בארץ, הבריזה הכי נעימה בעולם, הנמל והשוק מלאים בכל טוב – מה עוד אתם צריכים?! אוי! נראה לי שריצ'ארד שלהם באמת הגיע… מריח צרות! אולי אברח מכאן לזמן מה? אאא… TAXI? עגלה? גמל? או! ילד קטן עם שק וחמור – הכי טוב! לאן? ירושלים? שיהיה, העיקר הרחק מכאן! להתראות יפו האהובה, כורכר נעים והבריזות הנהדרות! החתול בשק יחזור אליך בחיים הבאים!
נשמה מס' 6
חזרתי!!! אוי, לא! זה יותר גרוע ממה שהיה כשעזבתי… מה הם עשו לך, יפה שלי… אין עיר, אין שוק! מצאתי שני דייגים מסכנים, הם דיברו על הממלוכים שהרסו את כל ערי החוף. הם אמרו שאולי יפתח שוק עונתי לרגל פסחא. שוב נשמע לי כמו סינית ? חבל…אבל שיהיה. הבנתי רק דבר אחד – זהו זמן לא טוב לחתולים ביפו… אז מתי יוצא החמור הראשון לירושלים?
נשמה מס' 7
סוף-סוף! יאפא היפה שלי! התחלת לחזור לעצמך… המקומיים למדו לקח, הקיפו את יפו בחומות חזקות ובנו בה מצודה עצומה. העיר עדיין קטנה, אבל יש כמה עשרות בתים חדשים, מספר מסגדים, שלושה מנזרים וח'אן יהודי אחד. עכשיו אני רגוע, אלך לטייל בנמל. יופי! אני מזהה את האווירה – דייגים, סחורות, ארומה של שמן זית, חיטה ופירות. שוק מלא במוסלמים, נוצרים, יהודים ועוד קבוצה של מוסלמים, אבל קצת שונים. הם מדברים טוקרית, מתלבשים כמו חיילים ובטוחים בעצמם כאילו הם השולטים כאן. טוב, שיהיה! אחפש לי דג טעים ואלך לישון… התגעגעתי אליך! רגע!!! למה אתם רצים?! מי הפעם כובש אותנו? נפוליאון? מי זה? הגמד הזה עם הכובע המצחיק? צודקים! אין לנו מה לפחד ממנו, אנחנו לא נכנעים! …או שכן… נפרצה החומה הדרומית, החיילים של נפוליאון בזזים את העיר! גברים ונשים צורחים כאחד, בכי של ילדים בכל פינה, מאות גופות נערמות, הזרם האינסופי של דם צבע את כל הרחובות אדום! וככה במשך שלושה ימים ושלוש לילות… שמישהו יעצור אותם כבר! די, אני לא יכול להסתכל על זה… לא מבין למה אנשים חייבים להיות כל כך אכזריים. אני בורח אל הפרדסים, מקווה למצוא שם קצת שקט ולתפוס איזה עכבר קטן… אומרים שחתולים לא בוכים – איזה טיפשים אתם! מצטער, לא יכול לדבר יותר…
נשמה מס' 8
נפוליאון? ריצ'ארד? תחותמס ה3? אתם פה? יופי! נדמה שאינם עוד ביפו 🙂 חמ… העיר בנויה היטב אבל שטחה לא גדל משמעותית. אותן סמטאות צרות ומתפתלות, מלאות בשלוליות של המיץ של הזבל. אני מנסה לא לחשוב על מה אני מריח כאן, אבל לפעמים יש הפתעות ואני מוצא משהו אכיל. יאללה! נרד לנמל… וואו! הנמל גדוש באנשים! הם מאות, אלפים, עשרות אלפים. ספינות ענקיות עשויות ברזל עוגנות קרוב לאופק – איך הן לא טבעות בים? המון סירות בגדלים שונים מפליגות אל הים הפתוח ומביאות את הסחורות והנוסעים אל החוף. אני מרחרח את הכדורים הכתומים, עכשיו הם מסודרים בארגזים וכתוב עלהם “JAFFA ORANGES”. בשוק עולה באפי ארומה חדשה שמגיעה מהמשקה בצבע חום קהה וזהו הדבר הכי מר שליקקתי מהרחוב אי פעם – הם קוראים לו קפה. יש עוד משקה, דומה בגוון אך בטעם שונה לגמרי – תמרהינדי. את האנשים אפשר לחלק לכמה סוגים. יש את הפלאחים דוברי ערבית, יש את המוסלמים דוברי טורקית, רובם חובשים כובע חרוטי בצבע אדום עם גדיל שחור – פעם העזתי לשחק אתו, כמעט קיבלתי מכות. יש את הנוצרים המקומיים חלקם דוברי ערבית, חלקם צרפתית. ויש את העוברי דרך שהרגע נחתו על חופי יפו מכל מיני ארצות שמעבר לים. הגיעו גם יהודים חדשים, המון יהודים. הם שונים מאלה של ה"יישוב הישן”, לובשים חליפות שחורות, כובעים גדולים ומדברים גרמנית מוזרה, רוסית או אוקראינית… עכשיו אני מבין למה הרסו את החומות, אחרת העיר הייתה פשוט מתפוצצת! שמעתי על שכונות חדשות מסביב – עג'מי, מנשיה, שלמה. גם יהודים בונים להם שכונה חדשה – נווה צדק. אולי אקח לשם את ה"דייט" שלי היום בערב, נטייל ביפו החדשה! טוב, אני מרגיש רגוע… לא מריח בינתיים כובש חדש שעומד בשער, אבל כמו שאני מכיר את יפו…הוא יבוא, בטוח יבוא! שיהיה! יש לי את האבן הנעימה, הבריזה המלטפת, הגלים המלחששים… אח! מה עוד צריך בשביל האושרררר…מרמרמרמר…
אוי! זה היה חלום ארוך…ישנתי חזק! כבר בוקר! איפה החמודה שלי שמביאה לי את האוכל כל פעם שהיא באה? הנה היא, אף פעם לא מאחרת 🙂 היא העובדת החדשה במרכז המבקרים, התחלתי לחבב אותה…קצת, לפעמים כשיש לי מצב רוח טוב, אני נותן לה אפילו ללטף אותי. טוב! אז היום אני חי פה, בכיכר קדומים ביפו. לא יודע מה היה אתמול ולא אדע מה יהיה מחר… עכשיו הכל בסדר – יש לי אוכל, מקום לישון וחברה. היום אני חתול יפואי מאושרררר… מרמרמרמרמר…
