שכונת נווה שאנן שבדרום תל אביב היא שכונה מאתגרת, מרתקת ונדירה. למרות הסטיגמות, נווה שאנן מורכבת מפסיפס אנושי מאוד מגוון. או במילים אחרות, לא הכל "שחור" או "לבן" פה. הפעם החלטתי לחשוף בפניכם את הקהילות השונות של השכונה. או במילים אחרות, מי גר בנווה שאנן היום?
בעלי אזרחות ישראלית.
לפי הנתונים באתר הרשמי של עיריית תל אביב, נכון לשנת 2022 בשכונת נווה שאנן מתגוררים כ 6000 תושבים ותושבות בעלי אזרחות ישראלית. אז מי הם הישראלים שגרים בשכונת נווה שאנן? אני מחלקת אותם לשתי קבוצות עיקריות:
"הישראלים הוותיקים" – כאלה שחיים בשכונה כמעט כל החיים. מהניסיון שלי, אין הרבה כאלה. אולי כמה עשרות… אפשר להגיד, שכל מי שהייתה לו חצי הזדמנות לעזוב את השכונה בשנות ה 60, ה 70, וה 80 – ניצל אותה ועזב.
"הישראלים החדשים" – כאלה שבוחרים להגיע לשכונה מתחילת שנות ה2000 ואילך. רוב "הישראלים החדשים" הם חברי הקהילה הלהט"בית. הרבה זוגות חד מיניים בעיקר זוגות של גברים מחליטים לקנות או להשכיר דירה בשכונת נווה שאנן. חברת נדל"ן e-wave לדוגמא מציעה מחירים מיוחדים לחברי קהילת הלהט"ב בפרויקטים נבחרים בנווה שאנן, ומעבירה תרומה לאגודה למען הלהט"ב מכל מכירה.
יש עוד ישראלים שגרים או פעילים באזור, אבל החלטתי לשייך אותם לקבוצות אחרות שאספר עליהן בהמשך..
הקהילה האפריקאית.
אני קוראת לקבוצה הזאת קהילה לא כי כל האפריקאים מלוכדים ויש להם מרכז קהילתי בשכונה, אלא כי יש להם מרכיב עיקרי משותף – ארץ מולדתם. אז מי הם אותם גברים ונשים שהגיעו לישראל מאפריקה וגרים בשכונת נווה שאנן?
נכון לשנת 2023 שוהים כ 23000 חסרי מעמד אפריקאים במדינת ישראל.
את הקהילה האפריקאית אני מחלקת לשלוש קבוצות לפי מדינה ממה הגיעו: אריתריאה, סודן, מדינות אחרות באפריקה כמו ניגריה, טוגו, אתיופיה. הקבוצה הכי גדולה היא קבוצה של א.נשים שהגיעו לישראל מאריתריאה וגודלה הוא 75% מכלל אפריקאים חסרי מעמד בישראל. גודל הקבוצה של א.נשים שהגיעו מסודן הוא כ 15%. אין נתונים רשמיים ומדויקים על כמות האריתראים והסודנים שגרים בעיר תל אביב, אבל יש הערכות… לפי אחת הערכות, בדרום תל אביב גרים כ 14000 מבקשי מקלט \ מסתננים מאפריקה. אני מניחה שכשליש מתגוררים בשכונת נווה שאנן.
שורה תחתונה, הקהילה האפריקאית מהווה חלק ניכר בשכונה, אך הם לא הרוב.. למעשה, אריתראים וסודנים הם בין מיעוטים שגרים בנווה שאנן, אבל זאת הקהילה שמקבלת הכי הרבה התייחסות בתקשורת ובשיח הציבורי והן בהחלט משאירים חותם מובהק על האזור.
עובדים זרים.
עבודה עברית זה נשמע טוב, והרבה מאיתנו גדלו עם הנרטיב שמדינת ישראל בכלל ותל אביב בפרט נבנתה בעבודת כפיים עבריות.. זה היה נכון בפרק זמן מסוים, כאשר התיישבות העובדת, החקלאים אכן סימנו בדם, יזע ודמעות את קווי הגבול של הארץ הזאת (הייתה משנה את סדרי העולם בארץ הקטנטונת). "קו המחרשה" המושג המיתולוגי הציוני שאומר בעצם איפה שהמחרשה תעבור שם יהיה הגבול.
השבר הנורא של עולם התעסוקה הישראלי הוא 1967. ההצפה בעובדים פלסטינים זולים. הפכנו למכורים לעבודה זולה. התרגלנו להיות ראיסים, הפסקנו לעבוד בעצמנו. עד היום יש שני ענפים שהתמכרו לסיפור הזה ופשוט נהרסו, זה ענף החקלאות וענף הבנייה.
אבל עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, מדינת ישראל נשארת בלי ידיים עובדות. ואז בשנת 1991 מחוקקים חוק עובדים זרים. נכון להיום, ישנם ארבע תחומים בהם ניתן להעסיק עובדים זרים: בנייה, חקלאות, סיעוד ומומחים.
אז כמה עובדים זרים יש בישראל? מספר העובדים הזרים החוקיים השוהים בישראל נכון לשנת 2023 עומד על כ 111000 , מספר העובדים הלא חוקיים השוהים בישראל עומד על כ 25000. בנוסף יש כ 25000 תיירים שלא עזבו את ישראל ושוהים בלי רישיון.
מה זה אומר על נווה שאנן? שרוב התושבים שגרים בנווה שאנן היום, הם עובדים זרים. מאיזה מדינות מגיעים אלינו העובדים הזרים? קודם כל מהמון מדינות… אבל בעיקר מסין, תאילנד, פיליפינים, סרי לנקה, נפאל, מספר מדינות ממזרח אירופה (מולדובה, גיאורגיה, אוזבקיסטאן, בולגריה).
למשבצת הבאה בפסיפס האנושי בנווה שאנן אני קוראת "התחום האפור".
מי נכנס מבחינתי לקטגוריה הזאת? כל מי שעוסק או מעורב בפשע, זנות וסמים. זהו פלח האוכלוסיה הכי מאתגר, קשה ומתסכל שנכח בשכונת נווה שאנן. כמעט בלתי אפשרי למסגר את האוכלוסייה הזאת ולתת מספרים… אבל בכל זאת אנסה לתאר את "אנשי התחום האפור" מהניסיון שלי ומהנתונים המעטים שהמדינה אוספת וחושפת לציבור הרחב.
אז מי הם הא.נשים השוהים בשכונה ועוסקים בפלילי באופן ישיר או עקיף? דרי רחוב שרובם משתמשים בסמים קשים, המוכרים ומפיצים של אותם סמים, נשים וגברים שעובדים בזנות, פורצים וגנבים, מכורים להימורים. כל הקשת הרחבה הזאת מאוד מגוונת ומלאה בא.נשים שקופים עם בעיות נפשיות וכאב ממשי. לפי הנתונים שהצלחתי למצוא, אני מעריכה שבנווה שאנן גרים, שוהים, פעילים כמה אלפים של "אנשי התחום האפור". רובם הם בעלי אזרחות ישראלית וחלקם מקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי.
שימו לב להגדרה של "דר רחוב" בשירותי הרווחה:
"אדם (גבר או אישה) מעל גיל 18 הגר ברחוב, בבתים נטושים, גנים ושטחים ציבוריים,
אתרי בנייה וכו', השרוי בהזנחה גופנית/ נפשית, בדרך כלל נמצא בניתוק או ניכור ממשפחה
תומכת. דר הרחוב אינו נאבק לשנות את מצבו ואינו מסוגל לנהל חיים נורמטיביים, ולו אחד או
יותר מהמאפיינים הבאים: היסטוריה של אי יציבות במגורים וניידות ברחבי הארץ, חסר
תעודות אישיות )תעודת זהות, תעודת עולה, וכו'(, חסר מקורות קיום קבועים, התמכרות
לחומרים פסיכואקטיביים כמו אלכוהול וסמים, היסטוריה של אלימות ומשברים אישיים
ומשפחתיים, היסטוריה של חולי גופני או נפשי או הפרעות נפשיות עם רקע של אישפוזים
פסיכיאטריים, חוסר אמון בסיסי באחרים וחשדנות כלפי רשויות וממסד, אי תפקוד ברוב
תחומי החיים ורצף של כישלונות ודחיות".
תיאור די מדויק וקשה, מדובר על כ 4000 דרי רחוב בישראל.. ועוד יותר קשה, כי המספר הזה אינו כולל בתוכו פליטים, א.נשים בזנות, צעירים.ות מתחת לגיל 18, אסירים משוחררים, משתמשים, מוכרים ומפיצים של סמים קשים והמכורים להימורים.
כאמור, משבצת קשה..
אומנים.
זאת הקהילה הכי קטנה, אבל מגניבה וחיובית – קהילת האמנים והאמניות. בנווה שאנן מתגוררים או עובדים כ 100 אמניות ואמנים חזותיים העוסקים במגוון תחומים – ציור, פיסול, הדפסים, רישום, וידאו ארט, צילום, צורפות – ואפילו קליגרפיה יפנית.
לכבוד החגיגות של 100 שנים לנווה שאנן (2021) עיריית תל אביב יזמה יריד האמנות של נווה שאנן – מכירה, מייצגים תערוכה, מיצבים והקרנות הנקרא " 1000 מטר". במסגרת יריד האמנות של העירייה, נפתחו לקהל הרחב כ-50 סטודיואים של אמנים שפועלים בשכונה, הוצבו במרחב הציבורי שמונה עבודות של יוצרים מקומיים – הקרנות, מייצגים ומייצבים שנוצרו בתקופת הקורנה ומתייחסות להגבלת התנועה של אזרחי מדינת ישראל ל "1000 מטר".
בנוסף, ישנו פרויקט הנקרא "הקירות המצוירים של נווה שאנן". במסגרת שיפור חזות העיר ותמיכה מתמשכת של העירייה באמנים ואמניות, הועמדו כמה קירות בשכונת נווה שאנן לטובת הצגת עבודות אמנות חדשות ומקוריות. בשלוש השנים האחרונות פירסמה עיריית תל אביב-יפו ארבעה קולות קוראים לאמנים ואמניות, תושבי העיר, מתחומי מדיה שונים, לביצוע ציורי קיר במרחב הציבורי. הסקיצות נבחרו על סמך איכותן האמנותית, התייחסותן והתאמתן למקום, על ידי ועדה עירונית שהוקמה לטובת העניין. לאחר מכן הסקיצות יצאו לפועל והכניסו צבע ואור לשכונה. צוות הפרויקט ממשיך במשימתו לאתר קירות אופציונליים בשכונה, אשר יעוטרו בציורי קיר וישפרו את חזות השכונה עבור התושבים והמבקרים בה.
לסיכום… שכונת נווה שאנן בדרום תל אביב מאופיינת באוכלוסייה מגוונת מאוד. בשכונה מתגוררים בעיקר עובדים זרים ממדינות שונות, פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה, לצד תושבים בעלי אזרחות ישראלית, כולל אוכלוסיות שוליים וא.נשים שקופים. האזור משלב בתוכו תרבויות, שפות ואתגרים שונים, מה שהופך אותו לצבעוני ומרתק מבחינה תרבותית והקולינרית. עם זאת, האוכלוסייה המקומית מתמודדת גם עם אתגרים חברתיים וכלכליים לא פשוטים. מוזמנים ומוזמנות לצאת איתי לסיור ולהכיר את השכונה בדרך מקורית ונעימה!
